תתרנות וקוביד-19
תתרנות מלאה (anosmia) היא אובדן מלא של חוש הריח.
תתרנות חלקית (hyposmia) מתאפיינת ביכולת מופחתת לחוש את כל הריחות – תתרנות חלקית כוללת, או לריחות מסויימים – תתרנות ספציפית.
האובדן יכול להיות קבוע – תתרנות קבועה, או זמני – תתרנות זמנית/חולפת.
ניתן לאבחן תתרנות על ידי מבחני הרחה של ריחות נפוצים כגון קפה, לימון, קינמון וכדומה. מעריכים שאדם ממוצע עם חוש ריח תקין יכול להבחין בכטריליון (10 בחזקת 12) ריחות שונים.
תתרנות מולדת נובעת מגורמים גנטיים תורשתיים (ככל הנראה אוטוזומלית דומיננטית) ואילו תתרנות נרכשת נובעת מהתפתחות מאוחרת יותר במהלך החיים.
תתרנות קבועה נחשבת ללקות, אך מבחינת ביטוח לאומי אינה מזכה באחוזי נכות כשלעצמה (0%), אלא אם בנוסף קיים איבוד חוש הטעם (ageusia) זה מזכה באחוזי נכות (5%).
בעולם הרפואה התתרנות נתפסת לרוב כבעיה שולית, למרות שלמצב זה יש מספר השלכות שליליות ואף מסוכנות. לדוגמה, תתרנים חשים שמזונם פחות טעים ופחות מעורר תיאבון, היות שחוש הריח אחראי על עד כ-70% מחוש הטעם, שאף הוא נפגע בשל כך. הסכנה בתתרנות היא שהתתרנים לא יחושו, או, שיחושו באיחור, בדליפות גז, בעשן של שריפה ובמזון מקולקל.
תתרנות חולפת, כלומר איבוד זמני של חוש הריח, יכול לנבוע מגורמים רבים, כגון אף סתום [עקב פוליפ, אלרגיה או נזלת], דלקת [כגון אסתמה] או זיהום [כגון סינוסיטיס].
תתרנות קבועה מלאה נדירה יחסית, ויכולה להיגרם בעקבות מותם של קולטני הריח באף, בעקבות נזק לעצב הריח או נזק למרכזי העיבוד של חוש הריח במוח.
אחד התסמינים שמדווחים אחוז גבוה של החולים במחלת הקורונה קוביד-19 הוא איבוד מלא או חלקי של חוש הריח – קורונוסמיה (coronosmia). במדינות שונות אחוז הדיווח שונה ומשערים שזה נובע מהשוני בהשפעה שונה של זני הנגיף. עדיין לא ברור עד כמה הנזק במקרה זה הוא הפיך.
איך תשפרו את חוש הריח?
אם לא קיימת פגיעה עצבית בחוש הריח, לרוב ניתן לשפרו. חוסר גירוי של חוש מפחית את הרגישות אליו. כל חוש זקוק לגירוי בכדי לשמר את יכולת הבחנתו. גירוי חושי מהווה סוג של אימון, המחזק את האזור במוח האחראי על חוש זה. מחקר זה מעיד על כך שאימון מסודר של חוש הריח (olfactory training) של סט ריחות קבוע, פעמיים ביום שיפר את חוש הריח לאחר 4 חודשים.
אמנו את חוש הריח שלכם ותיווכחו שחוש הריח שלכם משתפר. הרחת שמנים אתריים היא דרך טובה ונעימה לעשות זאת. ארומתרפיה היא ענף ברפואה הטבעית העוסק בריפוי באמצעות שמנים אתריים, בעיקר דרך חוש הריח. מומלץ לבחור בארבעה שמנים אתריים ממקור שונה. המומלצים: ורד (פרח), לימון (פרי), ציפורן (ניצן), אקליפטוס (שרף). יש להימנע מריחות שגורמים לאלרגיה.
אם איבדתם את חוש הריח למשך מספר שבועות, פנו לבירור רפואי.