ערמונית מוגדלת (BPH) ובטא-סיטוסטרול

עודכן 14.11.2025 ע”י ד”ר איתן לוי PhD (נטורופתיה)

ערמונית מוגדלת שפירה (BPH) נפוצה בקרב גברים מעל גיל 50.
זוהי הגדלה לא סרטנית של בלוטת הערמונית, הלוחצת על השופכה וגורמת לתסמיני שתן כגון זרם חלש, התרוקנות לא מלאה והשתנה תכופה.
ישנם טיפולים תרופתיים וניתוחיים מטעם הרפואה הקונבנציונלית, לצד עניין גובר בתוספי בטא-סיטוסטרול מהצומח בשנים האחרונות.

ערמונית מוגדלת (BPH) – מהי ?

הערמונית מהווה בלוטה קטנה בצורת אגוז, הממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ומקיפה את החלק הראשוני של השופכה.
עם העלייה בגיל, ובהשפעת הורמונים כדיהידרו-טסטוסטרון (DHT) ותהליכים נוספים, חלה התרבות הדרגתית של תאי הערמונית והבלוטה גדלה.
התהליך, למרות אופיו השפיר, גורם ללחץ על השופכה המביא להופעת תסמיני דרכי שתן תחתונות  (Lower Urinary Tract Symptoms – LUTS) [1,3].

בין התסמינים הנפוצים ניתן לציין:

• קושי בפתיחת זרימת השתן
• זרם שתן חלש או מקוטע
• טפטוף בסיום ההשתנה
• תחושה של התרוקנות לא מלאה
• השתנה תכופה, במיוחד בשעות הלילה
• דחיפות במתן שתן

בשלבים מתקדמים יתכנו סיבוכים כגון אגירת שתן חריפה, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ופגיעה אפשרית בשלפוחית השתן ובכליות [3] .

אבחון רפואי

האבחון מתבצע באמצעות:

• אנמנזה ושאלון IPSS
• בדיקה רקטלית
• בדיקות דם (כולל PSA)
• בדיקת שתן
• במידת הצורך: אולטרסאונד, מדידת שארית שתן ו-Uroflow‏ [3,4].

לפני תחילת טיפול יש לשלול פתולוגיה משמעותית, במיוחד סרטן הערמונית ‏[3,4].

סקירה קצרה של הטיפול הקונבנציונלי

בהתאם להמלצות איגודי האורולוגיה (AUA, EAU) ‏[3-5], ניהול מטופלים עם תסמינים קלים כולל מעקב והמתנה (watchful waiting).
במקרים בהם נדרשת התערבות פרמקולוגית, שילוב תרופות חוסמות אלפא (α-blockers) מאפשר שיפור מהיר יחסית של זרימת השתן באמצעות הרפיית השריר החלק סביב הערמונית והשופכה.
מעכבי 5-אלפא רדוקטאז (5-ARI), דוגמת פינסטריד ודוטסטריד, מפחיתים את ייצור DHT, מקטינים נפח ערמונית ומפחיתים סיכון לאצירת שתן או צורך בניתוח, אך השפעתם מתפתחת במהלך חודשים עד שנה.
טיפול משולב (α-בלוקר יחד עם 5-ARI) מומלץ בערמונית גדולה ותסמינים משמעותיים. כאשר טיפול תרופתי אינו מספק, נשקלות אופציות ניתוחיות או טיפולים זעיר-פולשניים.

בהנחיות אלו, פיטוסטרולים, לרבות בטא-סיטוסטרול, מומלצים כטיפול משלים לחלק מהמטופלים ‏[3-5].

מהבחינה הקלינית, על פי ניסיוני האישי, כמו גם ניסיונם של מטופליי, עמיתיי ומטופלי עמיתיי, בטא-סיטוסטרול תרם להקלה משמעותית בתסמינים.

מהו בטא-סיטוסטרול?

בטא-סיטוסטרול (β-sitosterol) הוא פיטוסטרול – תרכובת דמוית כולסטרול שמקורה בצמחים, המצויה באופן טבעי באגוזים, זרעים, שמני צמח, דגנים מלאים וקטניות.
כתוסף תזונה, החומר משווק כמרכיב יחיד או כחלק מפורמולות צמחיות, בעיקר עבור הפחתת רמות LDL בדם והקלה על תסמיני היפרפלזיה שפירה של הערמונית  (BPH) [6,7].

סקירות עדכניות מצביעות על כך שבטא-סיטוסטרול ותכשירים עשירים בפיטוסטרולים נחקרו בהקשר של BPH, אולם בסיס הראיות בהשוואה לתרופות סטנדרטיות עדיין מוגבל [2,7,8].

 מנגנוני פעולה אפשריים בערמונית

על סמך מחקרים פרה-קליניים (תאים ומודלים בבעלי חיים) הוצעו כמה מנגנונים אפשריים:

1. עיכוב האנזים 5-אלפא רדוקטאז (5α-reductase type 2) – האנזים הממיר טסטוסטרון ל-DHT  שהינו מרכזי בפתוגנזה של BPH .
   חלק מהפיטוסטרולים, כולל בטא-סיטוסטרול, הראו פוטנציאל לעכב פעילות זו ‏[2] .
2. השפעה אנטי-דלקתית ואנטי-אוקסידנטית – פיטוסטרולים עשויים להפחית פעילות ציטוקינים דלקתיים ו״עומס חמצוני״,
   גורמים הידועים כמעורבים גם ב-BPH‏ [7,8] .
3. השפעה על חלוקת תאים ואפופטוזיס – בעבודות מסוימות הודגמה השפעה על דפוסי גדילה ומוות תאים בתרביות תאי ערמונית,
   אם כי המשמעות הקלינית לכך עדיין אינה ברורה ‏[2,8] .

יש לזכור שרוב הנתונים הללו הם ממודלים מעבדתיים, ולא תמיד מתורגמים ישירות לתוצאה קלינית בבני אדם.

מה אומרים המחקרים הקליניים על בטא-סיטוסטרול ו-BPH  ?

במספר ניסויים אקראיים, כפולי-סמיות ומבוקרי פלצבו, נבדקה השפעת בטא-סיטוסטרול על גברים הסובלים מ-BPH.
מחקר רב-מרכזי, אקראי וכפול-סמיות שפורסם ב-Lancet בשנת 1995 (Berges וחב’) כלל כ-200 משתתפים
אשר קיבלו 20 מ”ג בטא-סיטוסטרול שלוש פעמים ביום לעומת קבוצת פלצבו, במשך שישה חודשים.
בקרב המטופלים תועד:

• שיפור מובהק בציון התסמינים (IPSS)
• זרימת השתן המרבית (Qmax)
• נפח השתן הנותר לאחר התרוקנות

לא נצפה שינוי משמעותי בנפח הערמונית ‏[9].

במחקר רב-מרכזי נוסף (Klippel וחב’, 1997), השתתפו 177 נבדקים שטופלו בבטא-סיטוסטרול במינון של 130 מ”ג ליום או בפלצבו במשך שישה חודשים.
גם במחקר זה נצפתה הטבה מובהקת במדדי IPSS, בזרימת השתן ובשארית השתן, ללא שינוי מובהק בנפח הערמונית ‏[10].

מטה-אנליזה וסקירת Cochrane (Wilt וחב’, 1999/2000), שכללה ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים עם סך של 519 נבדקים,
הצביעה על כך שטיפול בבטא-סיטוסטרול הביא לשיפור מובהק סטטיסטית בתסמינים, עם ירידה ממוצעת של כ-5 נקודות במדד IPSS לעומת פלצבו.
בנוסף, דוּוח שיפור בזרימה המרבית (עלייה של כ-3 מ”ל/שנייה) ובהפחתת נפח השתן שנותר לאחר התרוקנות.
לא נמצא שינוי מובהק בנפח הערמונית במהלך תקופת המעקב, שנעה בין 4 ל-26 שבועות ‏[11-13].

הממצאים מעלים כי בטא-סיטוסטרול עשוי לשפר תסמיני LUTS ומדדי זרימה בגברים עם BPH קל-בינוני
בטיפול קצר טווח, אך לא משנה את נפח הערמונית או מפחית סיבוכים לטווח ארוך.

 מינונים ותצורות שימוש

בספרות המחקרית והסקירות לרוב דווח על מינונים בטווח של 60-130 מ״ג בטא-סיטוסטרול ליום, לעיתים מחולקים ל-2-3 מנות,
שמקורם בתמציות צמחים שונים כגון תפוח אדמה אפריקאי (Hypoxis rooperi), דקל ננסי (Serenoa repens) ואחרים [9-11].

בשוק קיימות פורמולות רבות שנועדו לתמיכה בערמונית, שלעיתים מכילות שילובים עם דקל ננסי (סו-פלמטו), פיג’אום, זרעי דלעת, אבץ ועוד.

בשל שונות ניכרת בהרכב ובריכוז החומרים הפעילים, קיים קושי בביצוע השוואה ישירה בין המוצרים השונים‏ [2,7].

בטיחות ואזהרות

בטא-סיטוסטרול נחשב בדרך כלל בטוח במינונים המקובלים, אך יש מספר דגשים חשובים:

• תופעות לוואי אפשריות: אי-נוחות במערכת העיכול, גזים, שלשול או עצירות, דיספפסיה, שינוי בצבע הצואה;
  לעיתים רחוקות – פריחה, עייפות, כאבי רגליים, שינויי תיאבון ‏[6,7].
• פגיעה פוטנציאלית בספיגת ויטמינים מסיסי שומן :
  בעיקר בטא-קרוטן וויטמין E בשימוש קבוע במינונים גבוהים של פיטוסטרולים ‏[6,14].
• סיטוסטרולמיה – מחלה גנטית נדירה שבה ספיגת פיטוסטרולים מוגברת וריכוזם בדם גבוה מאוד, עם סיכון לטרשת מוקדמת.
  במצב זה השימוש בבטא-סיטוסטרול אסור ‏[6].
• אינטראקציות אפשריות עם תרופות להורדת כולסטרול (כגון ezetimibe ותרופות נוספות) דרך שינוי ספיגת שומנים,
  ולכן יש לעדכן רופא לגבי כל תרופה ותוסף הניטלים במקביל‏ [6].

 שילוב בטא-סיטוסטרול בתכנית טיפולית – גישה מעשית

בהסתמך על הנתונים הקיימים, ניתן לסכם כי בטא-סיטוסטרול ותכשירים דומים עשויים להיות רלוונטיים
לגברים הסובלים מהיפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) בדרגה קלה עד בינונית,
המעוניינים באופציה טיפולית טבעית, בשילוב עם פיקוח רפואי שוטף.

עיקר התרומה של טיפול זה מתבטאת בהפחתת תסמינים בטווח הקצר,
כאשר נכון להיום אין ביסוס משמעותי להשפעה על מהלך המחלה ארוך הטווח או על מניעת סיבוכים [11-13].

יש להדגיש כי הטיפול אינו מהווה תחליף להערכה אורולוגית, למעקב אחר ערכי PSA וביצוע בדיקות נדרשות,
וכן אינו מחליף טיפול תרופתי או כירורגי כאשר הם נדרשים בהתאם לקווים מנחים [3-5].

לפיכך, בטא-סיטוסטרול עשוי להשתלב ככלי טיפולי משלים,
בעיקר להקלה על התסמינים,
וזאת רק לאחר בירור אורולוגי מלא,
קבלת הסכמה מודעת
ומעקב אחר תסמינים ומדדים אובייקטיביים.

ביבליוגרפיה

[1] Stöhrer HL. Benign Prostatic Hyperplasia. In: Hinman’s Atlas of Urologic Surgery. Springer; 2006.

[2] Macoska JA, et al. The use of beta-sitosterol for the treatment of prostatic disorders. Am J Clin Exp Urol. 2023‏[27 e-Century

[3] Sandhu JS, et al. Management of lower urinary tract symptoms attributed to benign prostatic hyperplasia: AUA Guideline Amendment 2023. J Urol. 2024‏[4,17,35 PubMed+1

[4] American Urological Association. Benign Prostatic Hyperplasia (BPH) Guideline. AUA; עדכון 2023 American Urological Association

[5] Gravas S, et al. EAU Guidelines on Management of Non-neurogenic Male LUTS, incl. BPH. Eur Urol. 2023‏[21,28 ScienceDirect+1

[6] Beta-Sitosterol – topic overview. ScienceDirect Topics‏[30 ScienceDirect

[7] Leisegang K, et al. A systematic review of herbal medicine in the clinical management of BPH. Andrology. 2022‏[33 ScienceDirect

[8] Cochrane Complementary Medicine. Prostate enlargement – complementary and alternative treatments‏[38 Cochrane Complementary Medicine

[9] Berges RR, et al. Randomised, placebo-controlled, double-blind clinical trial of β-sitosterol in patients with benign prostatic hyperplasia. Lancet. 1995;345:1529-1532‏[0,10,13 The Lancet+2The Lancet+2

[10] Klippel KF, et al. A multicentric, placebo-controlled, double-blind clinical trial of β-sitosterol (phytosterol) for the treatment of BPH. BJU Int. 1997;80:427-432‏[1,6,11,14,19,29 Your Prostate+4PubMed+4Europe PMC+4

[11] Wilt TJ, MacDonald R, Ishani A. β-sitosterol for the treatment of benign prostatic hyperplasia: a systematic review. BJU Int. 1999;83:976-983‏[2,7,8,20,23,26,30,33-34,37 AAFP+6PubMed+6PMC+6

[12] Wilt TJ, Ishani A, MacDonald R, et al. Beta-sitosterols for benign prostatic hyperplasia. Cochrane Database Syst Rev. 1999(2):CD001043‏[3,16,24 Cochrane Library+1

[13] Berges RR, Kassen A, Senge T. Treatment of symptomatic BPH with an extract of β-sitosterol: 12-month follow-up. BJU Int. 2000;85:842-846‏[18,22 BJUI Journals+1

[14] Cochrane Review summary: β-sitosterols improve urinary symptoms in the short term in men with BPH. Evid Based Med. 2000‏[34 SciSpace