פסוריאזיס

Haley Otman, CC BY 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/3.0>, via Wikimedia Commons

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית דלקתית הנובעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים.
הנה כמה מהסיבות המרכזיות לפסוריאזיס:

1. גורמים גנטיים: פסוריאזיס נחשבת למחלה גנטית במידה מסוימת, שכן יש סיכוי גבוה יותר שאנשים בעלי קרובי משפחה הסובלים מפסוריאזיס יפתחו גם הם את המחלה. חוקרים זיהו גנים מסוימים הקשורים לפעילות מערכת החיסון שיכולים להעלות את הסיכון להתפרצות המחלה.

2. מערכת החיסון: פסוריאזיס קשורה לפעילות יתר של מערכת החיסון, במיוחד לתאי T (סוג של תאי דם לבנים).
   כאשר תאי ה-T מופעלים בטעות, הם תוקפים את תאי העור הבריאים, מה שגורם להאצת יצירת תאי עור חדשים.
   התאים מצטברים ויוצרים את הנגעים האופייניים למחלה.

3. גורמים סביבתיים: גורמים חיצוניים יכולים להפעיל או להחמיר את המחלה, כולל:

   • מתח נפשי: מתח יכול לגרום להתפרצויות של פסוריאזיס ולהחמיר את תסמיני המחלה.
   • פציעות בעור: חתכים, כוויות או פציעות אחרות בעור יכולים לעורר את התפרצות הנגעים.
   • זיהומים: זיהומים חיידקיים או ויראליים (כמו סטרפטוקוקוס) יכולים לגרום להחמרה של המחלה.
   • שימוש בתרופות מסוימות: תרופות מסוימות, כמו ליתיום, חוסמי בטא ותרופות נגד מלריה, עשויות להחמיר את תסמיני הפסוריאזיס.

4. שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים במהלך גיל ההתבגרות או ההריון יכולים גם הם לגרום להתפרצות או להחמרה של פסוריאזיס.

5. אורח חיים: עישון וצריכת אלכוהול עשויים להחמיר את המחלה, וכך גם השמנת יתר, הנחשבת לגורם סיכון להתפרצויות חוזרות של פסוריאזיס.

למרות שהגורמים המדויקים אינם ברורים לגמרי, המחלה נובעת משילוב מורכב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

טיפול תרופתי בפסוריאזיס

הטיפול התרופתי בפסוריאזיס משתנה בהתאם לחומרת המחלה ולמיקום הנגעים. ישנם מספר סוגי טיפולים תרופתיים הזמינים,
והם נחלקים בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: טיפולים מקומיים, טיפולים סיסטמיים, וטיפולי פוטותרפיה. להלן פירוט של כל סוג טיפול:

1. טיפולים מקומיים (Topical Treatments):

טיפולים אלה מיועדים לשימוש ישיר על העור ומתאימים לרוב למקרים קלים עד בינוניים של פסוריאזיס.

• משחות סטרואידיות: אלו תרופות המבוססות על קורטיקוסטרואידים המפחיתים דלקת ומרגיעים גירוי בעור.
  הם נחשבים לטיפול יעיל במיוחד לנגעי פסוריאזיס.

• נגזרות של ויטמין D: טיפול מקומי עם קלציפוטריאול (נגזרת ויטמין D) מסייע להאט את קצב חלוקת התאים ומקל על הנגעים.

• נגזרות של ויטמין A (רטינואידים): משחות רטינואידים (כמו טזארוטן) מסייעות בוויסות תהליכי חלוקת תאי העור, מה שמקטין את הנגעים.

• זפת (Coal Tar): טיפול מסורתי הכולל שימוש בתכשירים על בסיס זפת, שמפחית דלקת וקילוף עור.

• תכשירים לחידוש עור (Keratolytics): כמו חומצה סליצילית, המסייעים בהסרת תאי עור מתים ובשיפור ספיגת התרופות המקומיות.

2. טיפולים סיסטמיים (Systemic Treatments):

כאשר הפסוריאזיס חמור יותר או שאינו מגיב לטיפולים מקומיים, ייתכן שיהיה צורך בטיפולים סיסטמיים הנלקחים דרך הפה או בזריקה.
תרופות אלו משפיעות על כל הגוף ולא רק על אזורי העור הנגועים.

• מתוטרקסאט (Methotrexate): תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומאטה את קצב חלוקת תאי העור. היא ניתנת במקרים של פסוריאזיס חמור.

• ציקלוספורין (Cyclosporine): תרופה שמדכאת את המערכת החיסונית ומסייעת בהפחתת דלקת והתקפים חמורים של פסוריאזיס.

• רטינואידים סיסטמיים: תרופות על בסיס ויטמין A הניתנות במקרים חמורים של פסוריאזיס וכוללות למשל את התרופה אציטרטין (Acitretin).

• מעכבי PDE4 (Apremilast): מעכב PDE4 (כמו התרופה Otezla) מסייע להפחית דלקת ולהקל על תסמיני פסוריאזיס.

3. טיפולים ביולוגיים (Biologic Treatments):

טיפולים ביולוגיים הם תרופות המיועדות למקרים חמורים של פסוריאזיס, במיוחד כאשר תרופות סיסטמיות אחרות אינן יעילות.
טיפולים אלו פועלים על ידי עיכוב של חלקים מסוימים במערכת החיסון.

• מעכבי TNF-alpha: תרופות כמו אטנרצפט (Enbrel), אינפליקסימאב (Remicade) ואדלימומאב (Humira) המעכבות את הפעילות של TNF-alpha,
  שהוא ציטוקין המוביל לדלקת.

• מעכבי IL-17: תרופות המכוונות נגד ציטוקין IL-17 (כמו סקוקינומאב – Cosentyx), המשתתף בתהליך הדלקתי הקשור בפסוריאזיס.

• מעכבי IL-23: תרופות כמו גוסלקומאב (Tremfya) ופולשיזומאב המעכבות את IL-23, מה שמסייע להפחתת פעילות המערכת החיסונית.

4. פוטותרפיה (Phototherapy):

פוטותרפיה כוללת שימוש בקרני אור אולטרה סגולות (UV) לטיפול בנגעי פסוריאזיס.

• UVB: סוג של טיפול באור שמש ישיר (קרני UVB) שמאט את קצב גדילת תאי העור.
  ניתן לבצע זאת גם באמצעות מנורות מיוחדות במרפאות.

• PUVA: שילוב של תרופה הנקראת פסוראלן עם קרינת UVA. טיפול זה משפיע על התחדשות העור ועל הפעילות החיסונית.

5. טיפולים טבעיים ותוספי תזונה:

לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ישנם טיפולים טבעיים ושיטות תזונתיות שעשויים לעזור בהפחתת תסמיני הפסוריאזיס,
כמו שימוש בשמנים טבעיים, אומגה 3, וביצוע דיאטה אנטי-דלקתית.

הבחירה בטיפול תלויה בחומרת המחלה, במיקומם של הנגעים, ובמצב הבריאותי הכללי של המטופל.
התייעצות עם רופא עור היא חיונית כדי לבחור את הגישה המתאימה ביותר לכל מקרה.

טיפול תזונתי בפסוריאזיס

תזונה יכולה לשחק תפקיד חשוב בניהול פסוריאזיס, בעיקר על ידי הפחתת דלקות בגוף וחיזוק המערכת החיסונית.
הנה כמה המלצות לתזונה שיכולה לסייע בטיפול בפסוריאזיס:

1. תזונה אנטי-דלקתית:

פסוריאזיס נחשבת למצב דלקתי, ולכן תזונה המסייעת בהפחתת דלקות בגוף עשויה לעזור בהקלת התסמינים.

• פירות וירקות: עשירים בנוגדי חמצון שיכולים להפחית דלקת. מומלץ לצרוך מגוון רחב של ירקות עליים ירוקים, גזרים, ברוקולי, פירות יער ותפוחים.

• שומנים בריאים: שומנים בלתי רוויים, כמו אלו הנמצאים בשמן זית, אגוזים, אבוקדו, וזרעי פשתן, יכולים לסייע בהפחתת דלקת.

• דגים עשירים באומגה 3: דגי ים כמו סלמון, מקרל, טונה וסרדינים מכילים חומצות שומן אומגה 3, הידועות בתכונותיהן האנטי-דלקתיות.

2. הימנעות ממזונות מגבירים דלקת:

ישנם מזונות שעלולים להגביר דלקת ולהחמיר את תסמיני הפסוריאזיס.

• מזון מעובד: מזונות מתועשים ועשירים בסוכר, קמח לבן, או שומנים טרנס עלולים להחמיר את המצב.

• שומנים רוויים: בשר אדום ושומנים רוויים (כמו חמאה ושמנת) יכולים להגביר את רמת הדלקת בגוף.

• סוכר מוסף: צריכה גבוהה של סוכרים יכולה להוביל לדלקת ולהחמיר את התסמינים.

3. שמירה על משקל גוף תקין:

השמנת יתר עלולה להחמיר את תסמיני הפסוריאזיס, ולכן חשוב לשמור על משקל גוף בריא.
ירידה במשקל יכולה לעזור להפחית את חומרת התסמינים ולהקטין את הסיכון להתפרצויות.

4. הימנעות מאלכוהול:

אלכוהול עלול לעורר התפרצויות של פסוריאזיס ולהחמיר את הדלקת. מומלץ להפחית את הצריכה או להימנע ממנו לחלוטין.

5. ויטמינים ומינרלים:

ישנם מספר ויטמינים ומינרלים שעשויים להועיל בניהול פסוריאזיס:

• ויטמין D: ויטמין D חיוני לבריאות העור. ניתן להשיג אותו מחשיפה לאור השמש או מתוספי תזונה.

• אבץ: מסייע בתפקוד מערכת החיסון וניתן למצוא אותו באגוזים, זרעים ובשר עוף.

• סיבים תזונתיים: סיבים עוזרים לשפר את מערכת העיכול, והם יכולים לסייע בהפחתת דלקת.
  דגנים מלאים, קטניות וירקות עשירים בסיבים הם בחירה טובה.

6. תזונה ים-תיכונית:

דיאטה המבוססת על עקרונות התזונה הים-תיכונית, העשירה בשמנים בריאים, ירקות, פירות, דגים ודגנים מלאים,
נחשבת לאופציה טובה להפחתת תסמיני פסוריאזיס בשל השפעותיה האנטי-דלקתיות.

חשוב להתייעץ עם רופא או תזונאי כדי להתאים תזונה אישית ומאוזנת שתסייע לך בניהול המחלה.

תוספי תזונה לטיפול בפסוריאזיס

תוספי תזונה יכולים לשמש כטיפול משלים בניהול פסוריאזיס, בעיקר דרך הפחתת דלקות ושיפור תפקוד המערכת החיסונית.
הנה כמה תוספים שיכולים לעזור בטיפול בפסוריאזיס:

1. אומגה 3:

חומצות שומן אומגה 3 הנמצאות בשמן דגים (כמו סלמון, מקרל, וסרדינים) ידועות בתכונותיהן האנטי-דלקתיות.
הן מסייעות בהפחתת דלקות בגוף, מה שיכול להקל על תסמיני הפסוריאזיס.

• מינון מומלץ: כ-1-4 גרם ליום, בהתאם להמלצות רופא.

2. ויטמין D:

ויטמין D חשוב לבריאות העור ויכול לסייע בהפחתת דלקת ולהקל על תסמיני פסוריאזיס.
לאנשים הסובלים ממחסור בוויטמין D יש לעיתים פסוריאזיס חמור יותר.

• מינון מומלץ: בדרך כלל 1,000-4,000 IU ליום, בהתאם לרמות הוויטמין בדם.

3. פרוביוטיקה:

מכיוון שפסוריאזיס יכולה להיות קשורה לדלקות מערכתיות ולהשפעות על מערכת העיכול,
פרוביוטיקה (חיידקים ידידותיים) יכולה לסייע באיזון החיידקים במעיים ולשפר את בריאות המערכת החיסונית.

• מינון מומלץ: מומלץ לבחור תוסף המכיל לפחות מיליארד יחידות חיידקים פעילים (CFU) למנה.

4. כורכומין:

כורכומין, הרכיב הפעיל בכורכום, הוא חומר אנטי-דלקתי טבעי שיכול להקל על דלקת בעור ולהפחית את חומרת התסמינים.

• מינון מומלץ: 500-2,000 מ"ג ליום בתוספים או באמצעות הוספת כורכום לתזונה.

5. ויטמין B12:

מחסור בוויטמין B12 עשוי להשפיע על מערכת החיסון ועל מצב העור.
תוספת של ויטמין זה יכולה להועיל לאנשים עם פסוריאזיס, אם כי חשוב לבדוק את רמות הוויטמין בדם.

• מינון מומלץ: 1,000 מיקרוגרם ליום.

6. אבץ:

אבץ חשוב לתפקוד מערכת החיסון ולבריאות העור. תוספת של אבץ יכולה לעזור לאנשים עם פסוריאזיס לשפר את התגובה החיסונית ולהפחית דלקות.

• מינון מומלץ: כ-15-30 מ"ג ליום.

7. סלניום:

סלניום הוא מינרל חיוני הפועל כנוגד חמצון ועשוי לעזור בהגנה על העור ובהפחתת דלקת.

• מינון מומלץ: 55-200 מיקרוגרם ליום, תלוי בצרכים האישיים.

8. חומצה פולית:

תוסף חומצה פולית יכול לסייע לשפר את תפקוד מערכת החיסון ולהפחית את התסמינים במקרים מסוימים של פסוריאזיס.

• מינון מומלץ: כ-400 מיקרוגרם ליום.

9. שמן נר הלילה (Evening Primrose Oil):

שמן זה עשיר בחומצות שומן גמא-לינולנית (GLA), שיכולות לעזור בהפחתת דלקות ולשפר את מצב העור.

• מינון מומלץ: 500-1,000 מ"ג ליום.

10. ביוטין:

ביוטין (ויטמין H) הוא ויטמין מקבוצת ויטמיני B, שעשוי לסייע בשיפור בריאות השיער, העור והציפורניים.

• מינון מומלץ: כ-5,000-10,000 מיקרוגרם ליום.

חשוב לציין שתוספי תזונה אינם תחליף לטיפול רפואי, וחשוב להתייעץ עם רופא או תזונאי לפני תחילת השימוש בהם
כדי להתאים את התוספים לצרכים האישיים ולוודא שאין התנגשות עם טיפולים אחרים.

טיפולים חיצוניים לטיפול בפסוריאזיס

ישנם מספר טיפולים חיצוניים (Topical Treatments) שיכולים לעזור בהקלת התסמינים של פסוריאזיס,
במיוחד במקרים של פסוריאזיס קל עד בינוני. הטיפולים האלו נועדו להרגיע את העור, להפחית דלקות ולמנוע קילוף מוגבר של העור.
הנה מספר טיפולים חיצוניים יעילים:

1. משחות סטרואידיות:

משחות המבוססות על סטרואידים (קורטיקוסטרואידים) הן הטיפול הנפוץ ביותר לפסוריאזיס מקומי.
הן מפחיתות דלקת, גירוי ואדמומיות ומסייעות בהפחתת קצב חלוקת תאי העור.

• משחות חלשות יותר מתאימות לאזורי עור עדינים, כמו הפנים והצוואר,
  בעוד שסטרואידים חזקים יותר משמשים לאזורי עור עבים יותר כמו המרפקים והברכיים.

2. נגזרות ויטמין D:

נגזרות ויטמין D (כגון קלציפוטריאול) הן טיפול חיצוני חשוב המאט את קצב חלוקת תאי העור ומסייע בשיפור מצב הנגעים.
זהו טיפול שמיועד בעיקר לפסוריאזיס במצב בינוני.

• ניתן להשתמש בטיפול זה בשילוב עם סטרואידים מקומיים כדי לשפר את היעילות ולהפחית תופעות לוואי.

3. נגזרות רטינואידים (ויטמין A):

רטינואידים (כמו טזארוטן) משמשים להאטת תהליך חלוקת תאי העור, מה שעוזר להפחית את היווצרות הנגעים.
הם מתאימים בעיקר לפסוריאזיס במצב בינוני.

• יש להיזהר בשימוש, כיוון שרטינואידים יכולים לגרום לגירוי בעור ולהיות רגישים לאור השמש.

4. זפת (Coal Tar):

תכשירים המבוססים על זפת הם טיפולים ותיקים המשמשים להרגעת העור ולהפחתת דלקת.
הם מסייעים בהאטת קצב גדילת תאי העור ומפחיתים גירוד.

• קיימים קרמים, שמפואים ואמבטיות מבוססות זפת, במיוחד לשימוש בנגעים בקרקפת.

5. קרמים לחידוש העור (Keratolytics):

חומרים קרטוליטיים, כמו חומצה סליצילית, מסייעים בהסרת תאי עור מתים ובשיפור הספיגה של תרופות מקומיות אחרות.
הם משמשים לניקוי השכבה העליונה של העור ולמניעת קילוף מוגבר.

6. תרופות לחות ושמנים:

שימוש בקרמי לחות ובשמנים (כגון שמן קוקוס, שמן נר הלילה ושמן זית) מסייע בהרגעת העור, מניעת יובש, והפחתת גירויים.
שמירה על לחות העור חיונית כדי להקל על תסמיני הפסוריאזיס ולהפחית את תחושת הגירוד.

• טיפולים כמו שמן נר הלילה עשירים בחומצות שומן גמא-לינולניות (GLA) שיכולים לסייע בשיפור מצב העור.

7. תכשירים על בסיס אלוורה:

אלוורה היא צמח ידוע בתכונותיו המרגיעות, נוגדות הדלקת והלחות.
ג'ל אלוורה טבעי או תכשירים המכילים אלוורה יכולים להקל על גירוי בעור ולשפר את ההחלמה.

8. משחה ארומתרפית לטיפול חיצוני בפסוריאזיס:

משחה המשלבת שמנים אתריים בעלי תכונות אנטי-דלקתיות, מרגיעות ומזינות את העור
יכולה לשמש פתרון טבעי התומך בטיפולים הקונבנציונליים ומיועדת להרגעת עור מגורה ועור הסובל מיובש מוגבר.
לרכישת המשחה בהנחה

9. שמפו וטיפולים לקרקפת:

לפסוריאזיס בקרקפת קיימים שמפואים מיוחדים המכילים חומרים כמו זפת,
חומצה סליצילית וסטרואידים מקומיים שמסייעים להפחית את הדלקת והקילוף בעור הקרקפת.

10. אמבטיות מרגיעות:

אמבטיות עם שמנים מרגיעים, כמו שמן קוקוס או שמן זית, או תוספת מלחי ים המלח, יכולים להקל על תחושת הגירוד והיובש.
בנוסף, ניתן להוסיף שמנים אתריים כמו שמן לבנדר להרגעת העור ולהפחתת גירוי.

11. פוטותרפיה מקומית (UVB מקומי):

פוטותרפיה בעזרת קרני UVB היא שיטה לא פולשנית להפחתת קצב חלוקת תאי העור ולהרגעת הדלקת.
קיימים מכשירים לפוטותרפיה ביתית המיועדים לטיפול מקומי בנגעי הפסוריאזיס.

חשוב להתייעץ עם רופא עור כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר בהתאם לחומרת הפסוריאזיס, מיקום הנגעים ותגובת העור לטיפולים.